לרגל חגיגות יום האישה הבינלאומי, אנו נרגשים להדגיש את הנשים המגוונות והמוכשרות להפליא ברחבי טראקס. במהלך חודש מרץ, נשתף ראיונות עמיתים עם נשים בתפקידים ובשלבי חיים שונים כדי לדון בקריירה שלהן, כיצד הן מנהלות את רווחתן והיכן הן מחפשות השראה.
סיון: שמי סיון, אני יושבת בתל אביב. אני עם טראקס כבר חמש שנים וחצי. התחלתי כמנהל פרויקטים ולפני שלושה חודשים עברתי לתפקיד מנהל תוכניות מו"פ. אני נשוי ויש לי שני בנים - אחד בן ארבע וחצי והשני בן שנה וחצי. הם מקסימים, אבל אתה יודע, זה לא היה קל בתקופת הקורונה. בזמני הפנוי אני מנהל קהילת פייסבוק של 3,000 אנשים עם שניים מחבריי ואני אוהב לרקוד ולקרוא.
בטי: אני בטי - אין לי ילדים אבל יש לי ארבעה תינוקות פרווה. אני חובב כלבים אז יש לי שני שיצו ושני פומרנים. אני אוהב לנסוע למקומות שבהם אני יכול ללמוד על אנשים, אוכל ותרבות. לפני COVID נסעתי למקסיקו, אני כל כך אסיר תודה שעשיתי את זה. התשוקה הנוספת שלי היא פעילות גופנית ובריאות, אני אוהב ללמוד דברים חדשים על הנושא הזה.
סיון: אני איתך עם הצד הנוסע. אני מתגעגע לנסיעה. המקום האחרון שהיינו בו היה מרוקו עם כל המשפחה שלי, התינוק שלי היה בן חצי שנה, קצת לפני תום חופשת הלידה, וזה היה נפלא.
מה הביא אותך לטראקס?
סיון: בדיוק הבנתי שהתחלתי את הקריירה שלי לפני עשר שנים בינואר. למדתי הנדסת חשמל, אבל אף פעם לא באמת עסקתי בזה. אף פעם לא עשיתי דבר אחד פשוט, תמיד עבדתי עם ממשקים ומחלקות רבות. זה משהו שעשיתי בכל הקריירה שלי ואני מאוד אוהב את זה ככה. ומה שהביא אותי לטראקס היה הרצון לעבוד עם סטארטאפ נחמד בתל אביב. אני עם Trax במשך זמן רב והיו לי הזדמנויות רבות לצמוח עם החברה. טראקס הוא מקום מטורף, תמיד משתנה ואם אתה במחשבה הנכונה אתה יכול להשתמש בו כדי לגדול. זה מה שקרה לי כאן.
בטי: מה שבאמת משך אותי לטראקס הייתה תרבות הסטארט-אפים. עבדתי בעבר בחברת IT רב לאומית וקצת נמאס לי מזה, יותר מדי פרוטוקולים ורציתי לשנות סביבה וסגנון. ותמיד שמעתי שישראלים כל כך נלהבים מהעבודה שלהם וכשההזדמנות הזו הגיעה, חשבתי "וואו, זה מעולה!" ורצה לתת הזדמנות. ואני נהנית מהנסיעה בארבע השנים האחרונות. זה קצב מהיר, אבל זה מתאים לאישיות שלי. מה שאני גם נהנה הוא שזה מספק לי את ההזדמנות ללמוד וגם המנהלים תומכים בכך.
האם התפקיד שלך השתנה מאז שהצטרפת לצוות? איך כך?
סיון: התחלתי כמנהלת פרויקטים ללקוחות Lavazza, בניהול פרויקט גלובלי. לאחר מכן בניתי את צוות השירות המקצועי הראשון, לאחר מכן בניתי את צוות שירות רכישת הנתונים העולמי ליישום כל מה שקשור לאיסוף. תפקידים אלו כללו גיוס אנשים, בניית התהליכים ווידוא שהם עובדים. בעבר ניהלתי צוות של 15 אנשים. זה היה ממש מדהים, כמו להביא עוד ילדים. לראות אותם גדלים בתפקידם המסה את ליבי. עכשיו חזרתי לניהול תוכניות פנימיות ואני עושה הרבה דברים מקבילים, תוך התמקדות בתוכניות הגדולות. אני עובד על פרויקט להפחתת עלויות בענן חוצה מחלקות, גם מיישם את ערכי המו"פ החדשים ומטפל ב-OKRs. עכשיו עברתי מ-15 לאפס אנשים שמדווחים לי, שיש לו יתרונות וחסרונות.
בטי: התחלתי כמנהלת אירועים גלובליים שם עבדתי עם כל אזור כדי לתכנן ולבצע אירועים גלובליים מקצה לקצה, הנקראים Trax Innovation Days. בשנה שעברה הפכתי למנהל תוכניות גלובליות בפיקוח על תוכניות שיווק וקמפיינים, שיתוף שיטות עבודה מומלצות, כלים והסתכלות על מדדי KPI. התפקיד הזה חדש לי לגמרי, אבל אני נהנה ממנו. יש עקומת למידה, אז אני מספק מידע לצוותים ולומד תוך כדי. יישמנו את מרכז השיווק, למשל, שבו אנשים יכולים ללכת כדי לקבל מידע הקשור לשיווק. זה היה נהדר עד כה. עבודה גלובלית פירושה שאתה מקיים אינטראקציה עם הרבה צוותים אזוריים וגם עובד בשיתוף פעולה הדוק עם שיווק פתרונות, משפטי, פיננסים, כמעט כולם.
סיון: אני מסכימה, זה החלק הכיפי בלהיות מנהל תוכנית שיש לך הזדמנות לפגוש את כל האנשים המעניינים האלה. עם הרכישות טראקס הפכה רחבה יותר. יש לנו כעת 350 אנשים במחקר ופיתוח וצריכים לקבוע את התהליכים והמעורבות הנכונים. זה סופר מעניין מבחינה תרבותית ומקצועית. כאנשים שאוהבים לטייל, זה יתרון של העבודה עבורנו.
מה אתה עושה בשביל טיפול עצמי?
בטי: בדרך כלל אני עושה השתוללות הכרת תודה (בדיוק כמו כתיבת יומן) בבוקר תוך כדי האזנה לפלייליסט של הכרת תודה כשאני מתעוררת ולפני שאני הולכת לישון. כמו כן, קבלת מספיק שמש בזמן פעילות גופנית או סתם להיות בטבע היא חלק מהטיפול העצמי שלי.
סיון: זה יחס ממש נחמד. אני חושב על מה שאני עושה, ואני חושב שלשתות קפה בחוץ אחרי שהורדתי את הילדים שלי לגן זה מה שאני עושה לעצמי במובן מסוים, זה שיא היום שלי.
לאן אתה הולך לקבל השראה?
סיון: אני שומעת פודקאסטים ישראלים תוך כדי הליכה והם מביאים לי המון השראה לחשוב קצת אחרת ולצאת מאזור הנוחות שלי. הם מכילים שיחות עם אנשים מעוררי השראה, קצת אימון, דברים מהסוג הזה. ההשתתפות ביוזמה הזו היא גם בגלל הפודקאסטים, בדרך כלל אין לי הרבה זמן לעשות דברים כאלה, אבל זו הזדמנות להכיר אנשים חדשים ולשתף ברעיונות ובמחשבות שלי. אז בואו נודה לפודקאסטים.
בטי: ההשראה שלי תלויה באזור. יש את מל רובינס באינסטגרם ומה שאני אוהב בה זה שהיא מאוד אמיתית והיא אוהבת לשתף בבעיות החיים שלה, למשל איך להתמודד עם לחץ או חרדה והיא לא מתביישת להראות את הפגיעות של עצמה אפילו שהיא מאמנת. הרבה אנשים מזויפים באינסטגרם ואני לא מאמין בזה. השני שאני אוהב הוא ג'יי שטי, הוא סופר בריטי, נזיר לשעבר ומאמן. הוא כתב ספר בשם 'תחשוב כמו נזיר'. הנושאים שהוא מדבר עליהם מאוד מהדהדים אותי. אז הם אלה שאני באמת מקשיב להם הרבה.
